הכי כיף לבחור לעצמנו תמיד את הפירות הכי צבעוניים שיש בשוק, ועדיף דווקא את אלו עם הצבע העז והחינני. זה גם מרגיש בריא, הרי כל התזונאיות כותבות להקפיד על ירקות בחמש צבעים, ובעיקר- זה הכי קורץ ומושך, כי אם הגמבה היא אדומה ומבריקה היא בטח טעימה, ואם המנגו זוכה לגוונים עסיסיים ומלאי עניין סביר להניח שגם טעמו יהיה מתוק וקסום. יש בזה משהו, ובכל זאת, חשוב שנדע ונשים לב ללא מעט צמחים, פירות וירקות שלא זכו למתנת שמיים של חינניות גבוהה ובכל זאת הם יכולים להעניק לנו את מה שאף צמח אחר אינו מסוגל להעניק. נכון, זה לא כל כך מגרה, ובכל זאת, הנה למשל זרעי צ'יה, תמרים וגם אצות- בואו נדבר היום על כמה דוגמאות טובות לכך שלא תמיד הקנקן מעיד על מה שיש בו.
מה הטעם של זה
אז קודם כל, יש לא מעט פירות וצמחים שדווקא זכו לטעם חביב ואפילו אהוד על קהל לא קטן, אבל המראה שלהם אינו מגרה וכאן נעוצה הבעיה העיקרית של יחסי הציבור הגרועים שלהם. קחו למשל תמר מג'הול, יש לא מעט שאוהבים אותו, אבל גם ציבור לא קטן שטוען בעקשנות שתמרים דוחים אותו. אפשר להבין שפרי שמזכיר במראהו מקק לא תמיד יגרה אותנו, אבל הטעם שלו מתוק ועסיסי. במקרה של פירות וירקות שלא נראים טוב אבל טעמם שווה הכרות, אפשר פשוט לטחון ולערבב בשייק, בקרטיב פרי ואפילו ביוגורט. זה פתרון מצוין עבור ילדים ומבוגרים כאחד, כיוון שבדרך כלל אחרי ההכרות הזו פתאום זה לא נראה גרוע כל כך. לעומת פירות שטעמם יקל עלינו להתרגל לצריכתם, יש לא מעט צמחים, בדרך כלל ממשפחת העלים או הגרעינים, שטעמם יהיה מוזר, ולפעמים אפילו דוחה מעט, ובכל זאת פצצת הבריאות הטמונה בהם משכנעת אותנו לנסות להתקרב, אבל איך אפשר לעשות זאת עם טעם כזה?
צריכת צמחי בריאות
אצלנו באתר ברי פרי אפשר למצוא לא מעט צמחים בריאים במיוחד, שאיכותם גבוהה וגם עלותם לא זולה יחסית, אבל טעמם אינו מלבב לפעמים. במקרים כאלו המזל שלנו הוא שמספיקה כמות קטנה מן הירק או הפרי כדי לקבל את התועלת הגדולה הטמונה בו, ובדיוק בשביל זה יש לא מעט מתכונים איכותיים שיעזרו לנו לשלב את הירקות הללו בחכמה במאכלי היום יום, בלי לפגוע בבלוטות הטעם שלנו. קדימה מנסים:)